עתירה לביטולו של הסכם פשרה מחמת טעות שטעו הם וטעה אביהם המנוח בכריתתו, או ליחלופין, טעה בא כוחם דאז עו"ד נקארה ז"ל

רקע

1. כעולה מכתב התביעה, בשנת 1976 הגיש אביהם המנוח של התובעים )להלן נכנה אותו -
המנוח( תביעה לבעלות על קרקעות שונים, במסגרת הליך הסדר קרקעות שנעשה בגוש 17677.
בהליך זה היה המנוח מיוצג על ידי עורך דין חנא נקארה ז"ל. ביום 19.9.1977 הגיש עו"ד
נקארה הסכם פשרה לבית המשפט, הסכם שאושר בפסק דין.

2. בשנת 1978 נפטר אבי התובעים לבית עולמו. התובעים טוענים בכתב תביעתם, כי רק בשנת
1985 הם גילו, כי בשל הסכם הפשרה הנ"ל נרשמו על שם אביהם המנוח זכויות בחלק קטן מן
המקרקעין שבהם נתבעה זכות. משנודע להם כך - הם פנו לבית משפט זה בעתירה לביטול הסכם
הפשרה. אלא שמייד עם תחילתם של הליכים הם שוכנעו על ידי נציגי הנתבעת, כי ימחקו את
תביעתם, על מנת להגיע להסדר במסגרת תביעה בפני ועדת הקרקעות של הנתבעת )מינהל
מקרקעי ישראל(. והם אומנם מחקו את תביעתם, אלא שמשנתנה ועדת הקרקעות הנ"ל את החלטתה
)בחלוף שנים, ביום 23.10.1991(, נסתבר להם כי הם קופחו בשנית, באשר הועדה הותירה על
כנו, בעיקרי הדברים, את שהוסכם עליו בהסכם הפשרה משנת 1977, למעט תיקונים קלים.
משכך ראו התובעים - הם פנו בתביעתם זו שלפנינו.

התביעה

3. התובעים עותרים לביטולו של הסכם הפשרה מיום 19.9.77, מחמת טעות שטעו הם וטעה
אביהם המנוח בכריתתו, או לחילופין, טעה בא כוחם דאז עו"ד נקארה ז"ל. הם מבססים טעות
זו על כך, שבידיהם מצויות היו "ראיות חזקות" כלשונם להוכחת זכותם בקרקע, ומכאן